רשלנות רופא משפחה באבחון מחלת אנדוקרדיטיס
רופא משפחה בקופת חולים הינו במרבית המקרים הרופא הראשון אליו מגיעים רוב המטופלים עם תלונות לא ברורות ועליו מוטלת האחריות להגיע לאבחנה ראשונית, להפנות למומחה הרפואי המתאים ובראש ובראשונה לזהות מצבים רפואיים, אשר עלולים לגרום לנזק קשה למטופל.
לפיכך ומטבע הדברים, חלק ניכר מהתביעות בתחום הרשלנות הרפואית מתמקדות בסבירות הטיפול של רופא המשפחה.
פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין אבילפזוב סמירה ואבילפזוב מרים נ' קופת חולים כללית של ההסתדרות, עסק בתביעת רשלנות רפואית שהגישו התובעת ואמה כנגד מי ששלחה רופאה שגרמה לתובעת לטענתן נזקי גוף בשל טיפול רשלני.
סמירה ילידת 1979 עלתה לישראל מאזרבייג'אן בגיל 17, כ-9 ימים לאחר העליה לישראל הגיעה סמירה למרפאה של קופת החולים בבת-ים. סמירה נבדקה על ידי ד"ר ג. וסר שהייתה רופאת משפחה במרפאה.
מרים סיפרה לד"ר וסר שסמירה סובלת מכאבים שונים זה כחודש וחצי. ד"ר וסר שלחה את התובעות לבדיקות שונות בהן בדיקה בתחום הריאות אצל ד"ר ויילר, שהעלה חשד שהיא סובלת ממחלה בשם אנדוקריטיס (דלקת פנים הלב) endocarditis.
יום לאחר הבדיקה הגיעה התובעת למרפאת קופת החולים והופנתה על ידי ד"ר סברדליב לבית החולים רמב"ם, שם טופלה בטיפול אנטיביוטי לאנדוקרדיטיס ויום לאחר מכן עברה אירוע מוחי שגרם לשיתוק בפלג הגוף הימני.
הדלקת במסתם הדו צניפי mitral valve בליבה של התובעת הביאה לתסחיף שגרם לה לפגיעה מוחית וחמישה ימים לאחר האירוע ביום 6.11.97 עברה התובעת ניתוח לב בו הוחלף המסתם.
התובעות הגישו תביעה בטענה של רשלנות רפואית בטיפול. לטענת התובעת ד"ר וסר התרשלה באבחנת המחלה, מה שמנע את העברת התובעת לבית החולים באופן מיידי ובכך מנעה מהתובעת את סיכויי ההחלמה.
בית המשפט קבע כי בהתנהגותה סטתה ד"ר וסר מההתנהגות הסבירה המצופה מרופא מיומן, בכך שבבדיקות החוזרות שביצעה בתובעת לא אבחנה את המחלה בזמן ולא הפנתה אותה למומחה שיעשה כן, למרות התלונות החוזרות על חום וכאבים שנמשכים זמן רב.
בית המשפט קבע כי על הנתבעת לשאת ב-30% מהנזקים מהם סובלת התובעת. המוסד לביטוח לאומי קבע את נכותה של התובעת בשיעור 82% ועד לתאריך המשפט נתן לתובעת קצבאות בסך 651,411 ₪.
מומחה רפואי בתחום השיקום, פרופסור עורי, נתן חוות דעת מטעם התובעות. הוא אבחן כי התובעת סובלת מחולשה בצד ימין (המיפרזיס ספסטית ימנית), נטייה לנפילות, היעדר שיווי משקל, הפרעה בהליכה וביד ימין ההפרעות אף קשות יותר. לדבריו התובעת זקוקה למעקב נוירו שיקומי של שישה חודשים וכן טיפולים קבועים כגון ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה, טיפולים פסיכולוגיים, ספורט טיפולי ושיקום תעסוקתי.
על פי קביעתו של פרופ' עורי, התובעת אמנם אינה זקוקה להשגחה 24 שעות, אך זקוקה לעזרה ישירה כ-3-4 שעות ביום וכן ליווי. פרופסור עורי הוסיף עוד כי יש להתאים את סביבת המגורים לצרכי התובעת וכי נכותה מוערכת ב-70%.
מומחה רפואי מטעם הנתבעת, ד"ר לנגר, מנהל מחלקת שיקום בבית החולים פלימן בחיפה, העריך את נכות התובעת ב-50% בלבד. לנגר הסכים עם פרופסור עורי באשר להתאמת המגורים לצרכיה של התובעת וכי יד ימין של התובעת אינה מתפקדת וכי הצליעה שלה ניכרת.
בית המשפט קבע כי נכותה של התובעת היא בשיעור של 50% נכות נירולוגית ו-20% נכות קוגניטיבית ובנוסף 25% נכות קרדיולוגית ו-10% בתחום הפלסטי - סה"כ נכות רפואית 73%. כמו כן קבע בית המשפט כי תוחלת חייה התקצרה בחמש שנים לערך.
נכותה התפקודית של התובעת הוערכה בשיעור של 100% על ידי בית המשפט. מאחר והתובעת עלתה לארץ לאחר כ-8 שנות לימוד בלבד העריך בית המשפט את נתוניה כרמה נמוכה וחישוב הפסד ההשתכרות התבצע לפי שכר המינימום.
סכום הפיצויים שנקבע הוא 1,035,283 ומכסה הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, עזרת הזולת, ניידות, התאמת דיור, טיפולים פארא רפואיים ופיצויים לאם.
במידה ונפגעת בעקבות רשלנות רפואית מומלץ לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לצורך התייעצות.
מומלץ להימנע מפניה ישירה אל הגורם המטפל או לכל גורם אחר דוגמת משרד הבריאות במכתבי תלונה שונים בטרם קבלת ייעוץ משפטי מסודר מעורך דין מנוסה.
עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי צברו ניסיון של שנים בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית ואנו נשמח לסייע גם לך.